ירחון איגוד התכשיטנים מרץ 2019

חברים יקרים

אנו ממשיכים במאמץ לקדם את עסקיכם במסגרת “תכשיט קונים בביטחון מחברי איגוד” כפי שצפיתם בחדשות 12 בכתבה על תכשיטים מצופים זהב. מטרת הכתבה לבדל אתכם חברי האיגוד העובדים כחוק משאר המתחרים וכמובן להביא למודעות הציבור את המידע הנחוץ לקניה חוקית והגונה.

נמשיך לפעול למענכם עם פרסומים נוספים בהמשך, התגובות החיוביות שלכם חשובות ואנחנו בדרך הנכונה. חברת חדשות 12 מחפשת כמובן רייטינג, הרבה מדבריי נחתכו אך זה עדיף מכלום.

איגוד התכשיטנים פועל לענף תכשיטים איכותי והוגן, בכתבה רואים כיצד החנויות שלא פועלות כחוק מנצלות את בורות הצרכנים ומוכרות הבטחות שווא. ככה לא עובדים. למי שתוהה למה? כי זה לא חוקי, בחוק הגנת הצרכן ישנה תקנה חשובה ששמה “חובת גילוי נאות בעת מכירה”, המחייבת לגלות את תיאור המוצר האמיתי, יתרונותיו וחסרונותיו.

האיגוד תומך ביבואני תכשיטים מצופים ומעודד את מכירתם, חברי האיגוד מוציאים משאבים וכספים רבים לעבוד כחוק, התחרות הלא הוגנת שקיימת בשוק מחייבת את האיגוד לתמוך בכשרים (ראה חנויות מומלצות). הכתבה עלתה במקביל להגברת האכיפה של הרשות להגנת הצרכן שהחלה לאחרונה בהטלת עיצומים על מצגי שווא ועוד, תוכלו ללמוד בהמשך העמוד כיצד לפעול במקרה של פניה.

האיגוד מייצג 10 בתי ספר לצורפות – האיגוד מברך את בתי הספר לצורפות שהצטרפו לאחרונה, המיזם בהתאגדות בתי הספר בפריסה ארצית מגיע מתוך כוונה לבצע הסדרה בהכשרות המקצועיות בתחום הצורפות והשיבוץ בישראל במטרה להכשיר צורפים מקצועיים שחסרים בארץ. אני קורא לעסקים לשתף פעולה עם בתי הספר באיגוד, תוכלו להפנות תלמידים, ליצור ולעצב ביחד. בהצלחה לכולם.

צורפות ישראלית

האפליה בין יבואנים ליבוא האישי – כמה בירוקרטיה יש בארץ, הוצאות מיותרות, עיכובים וכאבי ראש חווה כל יבואן בישראל, מי מאיתנו לא חווה בירוקרטיה מזיקה ? אז מסתבר שמדינת ישראל מעודדת יבוא אישי הפטור מבירוקרטיה רק משיקולים אלקטורליים וכך שוב נדפקים העסקים הפרטיים – מנוע הכלכלה בישראל. בכנס ראשי חטיבות של לשכת המסחר שנערך החודש נדונו הכשלים והקשיים שחווים העסקים הפרטיים בישראל, מקוממת העובדה שיבוא אישי פטור מחובות רבים שאתם משלמים, אם מדובר על אחריות מוצר לאחר מכירה, חובת תקנים, מיסים, מכס, מלאיי חובה ועוד. סכום הפטור ממיסים ליבוא אישי רק עולה בשנים האחרונות ואתם מאבדים לקוחות. בכנס הוצגו מספר משימות לטיפול דחוף מול בית המחוקקים והצלחות המאבק. בהמשך העמוד עיינו במאמר המפורט “כללים ליבואן בהתנהלות מול המכס”.


חוק הספאם נדון בעליון – לא מעט חברי איגוד סובלים מתביעות וניסיונות סחיטה של צרכנים לא תמימים שמנצלים את קבלת הודעות ה- SMS שלכם במסגרת חוק תקשורת 30א’ (חוק הספאם), לאחרונה הנושא נדון בבית המשפט העליון אילו פרסומות ניתן לשלוח, מומלץ לקרוא את העדכון, אבקש להזכיר כי חובתכם לשלוח הודעות עם יכולת הסרה מרשימת התפוצה ואין לחזור על משלוח ההודעות לצרכן שהסיר עצמו. לכתבה בדה- מרקר.

26.7.19 אין יותר פקסים – לשכת המסחר מעדכנת כי “חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים” נכנס לתוקף ותירוצי הבירוקרטיה ירדו שלב, החל מתאריך זה תקשורת באמצעות מיילים תיפתח לציבור ואולי אולי גם יטפלו בהם. לעדכונכם.

זכויות העובדים בבחירות ה- 21 – ביום הבחירות לכנסת (9.4.2019), צפויה פעילות עסקית ערה במרבית העסקים בענפי המסחר והשירותים, והם צפויים לפעול מעבר לרגיל, תמיד עולות השאלות מה מגיע לעובדים ? אז להלן ריכוז החוק.


הזדמנות להציג בלאס וגאס – כפי שראיתם במייל שיצא החודש, אני ממליץ על תערוכה מקבילה בלאס וגאס בעלויות החל מ- 3750$ לביתן כולל ריהוט ועוד. תערוכת Premier נפתחת לראשונה במקביל לתערוכת JCK היוקרתית והסעות הקניינים מובטחות, למי שרוצה לייצא לארה”ב זאת ההזדמנות. לפרטים נא לפנות ל- tobi.smith@emeraldexpo.com או אלי. לקטלוג.

אתר למכירת תכשיטים Catawiki – תזכורת להפנות אתכם לאתר למכירת תכשיטים כמו ETSY רק במכירות פומביות, האתר יושב בהולנד ועולה בהצלחתו, 12.5% עמלה בלבד למול המתחרים הגדולים, יכול רק להועיל לכם. לרישום לאתר.

Cibjo מפרסמת מדריך מסחר וטיפול באבני חןCibjo קונפדרציית התכשיטים העולמית הוציאה את המדריך לנהלים אתיים ואחראיים בטיפול ומסחר ביהלומים, אבני חן צבעוניות, פנינים ואלמוגים בעברית בכדי ליצור סטנדרט עולמי המתאים לחוקי רשויות המיסים ואיסור הלבנת הון, להורדה

נפתח פארק התכשיטים הענק במומביי – הודו חנכה רשמית את פארק התכשיטים הענק במומביי שצפוי לייצר מחזור של כ-30 מיליארד דולר בשנה.
שר המסחר והתעופה ההודי, סורש פרבהו (Suresh Prabhu), אמר כי זהב, אבני חן ותכשיטים הם חלק מהחיים, החברה והתרבות שלנו. ביצענו כמה צעדים לחיזוק תעשיית אבני החן והתכשיטים, ולהגדלת מספר מקומות העבודה החדשים בענף. פתיחתו היום של פארק התכשיטים של הודו מצביע על הכיוון של התפתחותה הכלכלית העתידית של ארצנו”. קרדיט: מכון היהלומים ישראל.


עיצומים כספיים – התנהלות נכונה בשלב השימוע מול הרשות

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מגבירה לאחרונה את קצב הטלת העיצומים המנהליים על בתי עסק. בין הנושאים שבגינם הוטלו עיצומים: הטעיה בגין הקטנת מוצר ללא סימון, הטעיה בפרסום, אי הצגת מחירים, הטעיה במחיר, אי מסירת פרטים בשיווק מרחוק, הטעייה בהצגת מבצעים ומספר פרטים במלאי, הטעיה בדבר סוג ותנאי השירות, השפעה בלתי הוגנת על צרכנים ועוד. הליך הטלת העיצום מתחיל עם קבלת הודעה בדבר כוונתה להטיל עיצום על העוסק. על הודעה זו ניתן להגיש הסתייגות וחשוב ביותר להביא אסמכתאות וראיות הסותרות את ההפרה הנטענת. כמו כן ניתן לבקש הפחתת סכום העיצום בהתאם לקריטריונים ברורים הקיימים בחוק ובתקנות. הגשת טענות מנומקות בשלב זה היא קריטית. זאת משום שהחלטת הרשות האם להטיל את העיצום, להפחיתו או לבטלו, תתקבל על סמך הטענות והחומרים שיוגשו בעת שלב זה (שלב השימוע).

אם טענותיו של העוסק לא מתקבלות בשלב זה, הוא רשאי לערער על החלטת הרשות לבית משפט שלום היכן שיושב נשיא בית משפט שלום. החלטת בית משפט תהיה ההחלטה מנהלית והיא לרוב לא תעסוק בסוגיות שהן בתחום מומחיותה של הרשות )שאלת ההטעיה למשל(. על פי הפסיקה, היכולת של בית משפט להתערב בהחלטות הרשות מצומצמת ומתייחסת בעיקר לשאלה האם החלטת הרשות היתה סבירה בנסיבות העניין. על מנת להיערך היטב לשלב השימוע יש לבקש מן הרשות את כל חומר הראיות שנצבר בתיק שכן ייתכן וישנם חומרים בידי הרשות שהעוסק כלל לא מודע אליהם, כגון תלונות של צרכנים. האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי במקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.

עו”ד שושנה רבינוביץ הינה עורכת דין העוסקת בדיני צרכנות, ציות רגולטורי, משפט מסחרי ודיני מסחר בינלאומי, 03-7266111 רחוב אחד העם 35 תל אביב, www.law-sr.co.il, shosh@law-sr.co.il .


כללים ליבואן בהתנהלות מול המכס

עו”ד יהונתן כאהן ועו”ד דפנה כאהן במאמר מאתר לשכת המסחר.

אחד הנושאים המרכזיים הגורמים למחלוקת בין יבואנים למנהל המכס, הינו תעריף המכס בהתאם לסיווג הטובין עפ”י צו תעריף המכס ומס קניה. אז מה עושים כאשר המכס דורש מהיבואן לפתוח את הכיס, בטענה כי הטובין סווגו בפרט הלא נכון?

כל יבואן עלול לגלות יום אחד להפתעתו, וזאת לאחר תקופה ארוכה של יבוא מוצרים מחו”ל, כי המכס מודיע לו כי קיים חוב למכס אשר עליו לפרוע תוך זמן קצר.

במקרים רבים יהיה מדובר בחוב המתייחס לסיווג של טובין המיובאים לישראל. הסכום הנדרש על ידי המכס כ”גירעון” (דרישת חוב), יכול להגיע לסכומים משמעותיים.

הקושי לעיתים מתעצם כאשר יבואן המצוי במחלוקת עם המכס, ער לכך כי מתחריו העסקיים המייבאים את אותו מוצר בדיוק, אינם משלמים מכס או מס קניה בגין אותו מוצר, דבר הגורם לכך שאותו יבואן אינו יכול להתחרות בשוק שבו רק הוא משלם מסים.

אז מה עושים כאשר המכס דורש מהיבואן לפתוח את הכיס, בטענה כי הטובין סווגו בפרט הלא נכון?

א. מהי הודעת גירעון?

יבואנים נעזרים בעמילי מכס לצורך העבודה השוטפת, אך למרות זאת יכולה להתעורר מחלוקת עם המכס בנושא סיווג הטובין.

במידה והמכס סבור כי הסיווג שהוצהר על ידי היבואן במסגרת היבוא שנעשה בעבר, אינו הסיווג הנכון,  המכס שולח ליבואן “הודעת גירעון”, לפיה היבואן מחוייב בהפרשי המס רטרואקטיבית עבור המוצרים אשר יובאו על ידו.

הודעות גירעון מתייחסות במקרים רבים ליבוא של מוצרים שאף יובאו במשך זמן ארוך, כאשר כרעם ביום בהיר, מודיע המכס בהודעה לקונית על קיום חוב בגין מכס או מס קניה בגין מוצרים שעד אז היו פטורים מתשלום המס או ששיעור המס בגינם היה נמוך יותר.

הפער יכול להגיע לסכומים ניכרים, הכל בהתאם לעלות הטובין ואחוז המס הנדרש. כאשר מדובר בגירעון  בסכומים של מאות אלפי ₪, הרי שעבור יבואנים קטנים סכום כזה יכול לסכן את כדאיות היבוא ואפילו את קיומה של החברה היבואנית.

הודעת הגרעון מעמידה את היבואן במצב של חוסר ודאות. יבואנים רבים יוצאים מנקודת הנחה שהודעת הגרעון היא תוצר של תהליך בדיקה מעמיקה על ידי רשויות המכס, ולכן מדובר כביכול בדרישה מוצדקת,  אך הנסיון מלמד שלא תמיד כך הדבר.

במקרים רבים כאמור, הגירעון הנדרש נובע מהחלטה מוטעית של המכס בדבר סיווג הטובין, אשר מסווגים על ידי המכס בפרט מכס שונה מן הסיווג שנקבע על ידי היבואן ועמיל המכס מטעמו, או אפילו מן הסיווג שנקבע בעבר על ידי המכס עצמו.

קיימים מקרים בהם מוצר מסוים המיובא מחו”ל יכול להתאים לסיווגים שונים (לרבות עפ”י פונקציות שונות שניתן לבצע עם אותו מוצר), והניסיון מלמד כי המכס יעדיף תמיד למסות את המוצר בתעריף הגבוה, ובהתאם לכך הוא “מתאים” למוצר את הסיווג שבו נקבע שיעור המס הגבוה. במקרים אלה המכס טוען כי הוא סבור שהסיווג שונה ודורש לשלם את ההפרש. לא תמיד המכס עקבי בעמדותיו, ואף לעיתים משנה אותן תוך כדי התהליך,  אולם לא כל היבואנים מוכנים להעמיד למבחן את כוחה של רשות המיסים ולנהל מערכה משפטית מול המכס, וזאת מתוך הנחה שהדבר עלול לגרום להפסקת היבוא ואפילו לסגירת העסק.

ב. הערכות לפני יבוא של מוצרים חדשים

לפני יבוא מוצר חדש לישראל על היבואן לבדוק עם היצרן את הסיווג  המוצהר על ידו בפרוספקט ובמסמכי היבוא, ולקבל ממנו כל חומר וחוות דעת בנושא כדי להעבירן לעמיל המכס המקומי, לרבות אופן סיווג הטובין ע”י רשויות המכס בחו”ל. כך יהיו לעמיל המכס יותר כלים לקבל את ההחלטה הנכונה בטרם יסווג את הטובין, ובכך אולי ימנעו מחלוקות בהמשך.

הבנת הסיווג המתאים מצד היצרן תצמצם במידה רבה מאד את חוסר הודאות ואת הסיכון בקבלת הודעות גירעון בהמשך.

אתר המכס מעודכן מידי פעם בהחלטות שונות בנושא סיווג, ועמילי המכס אמורים להיות עירניים לכך. יש לעקוב אחר הפרסומים, שכן לעיתים מתפרסמות החלטות שיש בהן להשפיע על תהליך היבוא ותשלום המס.

יש גם לדעת כי יכול להיות מצב שבו מוצר מסוים יזכה לסיווגים שונים במדינות שונות.

ובנוסף, עומד לרשות היבואן כלי עזר של קבלת מידע מוקדם מהמכס (Pre Rulling) ביחס לטובין לפני ייבואם.

ג. שיטת הסיווג

סיווג טובין מוסדר על ידי השיטה ההרמונית לתיאור מצרכים וקידודם. המערכת הזו נקבעת על ידי ארגון המכס העולמי היושב בבריסל.

סיווג הטובין אמור להיעשות עפ”י ההגדרה המתאימה לו ביותר בצו תעריף המכס, ועפ”י מהותו ויעודו המרכזי של המוצר. עם זאת, הסיווג שנקבע ע”י המכס מתעלם לא פעם מכללים אלה, תוך שהמכס בוחר בסעיף כללי לעומת סעיף פרטני, וכן המכס מתעלם משימושו העיקרי של אותו מוצר. כך לדוגמא, בעבר סיווג המכס מוצר מסויים כטלגרף, רק משום שנשען על הטכנולוגיה של הטלגרף. אבל הטכנולוגיה היא לא המבחן הבלעדי וגם לא העיקרי. באותו מקרה הוכח שהמבחן של המכס היה שרירותי ולא תאם את מהות המוצר.

ד. תקופת ההתיישנות

במידה ונתקבל גירעון עבור השנים שחלפו, יש לבחון ראשית את תקופת ההתיישנות. יש לדעת כי קיימת תקופת התיישנות לגבי תביעות ביחס לעבר. תקופת ההתיישנות הינה גם לתביעות כנגד המכס וגם לדרישת גרעונות על ידי המכס. תקופת ההתיישנות באה ליצור סוג של שקט תעשייתי, כך שהיבואן רשאי להניח  כי המכס לא יעלה דרישה בגין גרעון שנוצר לאחר חלוף תקופת ההתיישנות וגם להפך.

תקופת ההתיישנות שלגביה המכס יכול להוציא ליבואן הודעת גירעון הינה 5 שנים מהיום שבו נתהווה החסר או היתר. תקופה זו יכולה להיות במקרים חריגים גם מעל 5 שנים, אם החסר נובע מידיעה לא נכונה שמסר הנישום למכס או מחמת ידיעה שהוא הסתיר מהמכס, והיבואן לא הוכיח כי המעשה או המחדל הנ”ל היו בתום לב.

 ה. כיצד תוקפים את החלטת המכס לגבי שינוי הסיווג והודעת הגרעון?

במידה והודעת הגירעון מתייחסת לחוב שלגביו לא חלה תקופת התיישנות, עומדות בפני היבואן מספר אפשרויות:

  1. ניהול מו”מ מול המכס בעניין סיווג נכון של הטובין.

בהודעת הגרעון נדרש היבואן לשלם את הסכום הנדרש ממנו, תוך זמן קצוב, אך ניתן לבקש הארכה לצורך מיצוי המו”מ מול המכס.

ניתן לפנות למכס בשני הליכים מקבילים ולנסות לשכנע את המכס (רצוי באמצעות עמיל המכס ובליווי של עו”ד) שהסיווג שנקבע על ידי המכס הינו שגוי, וממילא גם לא עונה על כללי הסיווג לפי ‘צו תעריף המכס”.

בתוך פרק הזמן הזה בו מנוהל מו”מ מול המכס, חייב היבואן להיות ער לכך שכל יבוא הטובין שבמחלוקת אשר מתבצע לאחר קבלת הודעת המכס, מחייב אותו לשלם את המס בגין הרשימונים המתייחסים לטובין שבמחלוקת, כ”תשלום אגב מחאה” ולציין זאת מפורשות במעמד התשלום. בגין הרשימונים המשוחררים תוך תשלום אגב מחאה, יש ליבואן סד זמן של 3 חודשים להגיש תביעה כספית בהתייחס לכל רשימון כזהזאת בהתאם לסעיף 154 לפקודת המכס.

במקביל ניתן לבקש הסכמת המכס תוך כדי ניהול המו”מ, להאריך את תקופת 3 החודשים הנ”ל, באופן שהמכס לא יטען כי יש לדחות את התביעה בשל חלוף 3 החודשים הקבועים בחוק, הכל עד למועד מוסכם בין הצדדים. אם לא פונים למכס בפניה להאריך את המועד, יש סיכוי ממשי שהתביעה תתיישן, אם הוגשה לאחר שחלפו 3 חודשים ממועד התשלום בגין הרשימונים שבמחלוקת.

דהיינו, אם היבוא נמשך, לאחר קבלת הודעת הגירעון, על היבואן להיערך מיידית לגבי הסדרת היבוא השוטף שלאחר קבלת ההודעה:

  1. להגיע להסכמה עם המכס ביחס לכך שכל עוד מתנהל מו”מ לגבי הסיווג הנכון, הוא יוכל להשהות את הגשת התביעה מעל 3 חודשים, והמכס לא יטען בהמשך שחלה תקופת התיישנות של 3 חודשים.
  2. אם הוא לא מגיע להסכמה כזו הוא חייב כל 3 חודשים מאז שחרורו של כל רשימון להגיש תביעה כספית להחזר אותם כספים ששולמו בגין אותם רשימונים ששולמו אגב מחאה תוך כדי תקופת המחלוקת. חובה על כל יבואן באמצעות עמיל המכס לרשום על כל רשימון (או לציין זאת תוך כדי ביצוע התשלום המקוון) שהוא שולם אגב מחאה, עד למיצוי ההתדיינות בין הצדדים.
  1. ביטול החוב בהתאם לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים – הגנת תום הלב.

סעיף 3 לחוק מסים עקיפים מאפשר ביטול הגירעון בהתקיים 3 תנאים: א. שאותו חסר מס לא נבע ממידע לא נכון או הסתרה של מידע על ידי היבואן; ב. שהיבואן לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומו של החסר; ג. שהיבואן מכר את הטובין בתום לב לפני דרישת החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר.

התהליך נעשה מול הועדה למיסים עקיפים במכס. ניתן לערער על החלטת הועדה בפני הועדה העליונה למיסים עקיפים.

הניסיון מלמד כי המכס בדרך כלל דוחה אפשרות לפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, בטענה כי היבואן מסר מידע לא נכון בתהליך היבוא, וגם החלטה שכזו נתונה לביקורת בתי המשפט.

  1. הגשת תביעה לבית המשפט

אפשרות שלישית העומדת לרשות היבואן הינה הגשת תביעה לבית המשפט, היה והמגעים מול המכס לא צלחו. במסגרת התביעה, ניתן לבקש מבית המשפט שיקבל את עמדת היבואן בשאלת הסיווג הנכון של הטובין שבמחלוקת.

במסגרת זו יש לפרט בכתב התביעה באילו טובין מדובר, כיצד הם פועלים ו/או מהו השימוש העיקרי שלהם. במקרה מסויים סירב המכס לסווג מושבי בטיחות לרכב המיועדים לילדים ככאלה, בטענה כי המושב אינו יחודי לשימוש ברכב, שכן, לטענת המכס, ניתן להניח את המושב גם על רצפת הבית.

ברור כי במקרה זה הטיעון המרכזי היה הפונקציונאליות של הכיסא, שנועד בראש וראשונה לשימוש ברכב, ורק לאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט, המכס קיבל את עמדת היבואן בנושא.

במקרים בהם קיימת מורכבות או שאלה בתחומים טכניים לגבי תפקוד המוצר, יש להצטייד בחוות דעת מומחה על מנת לתמוך בטענת היבואן בשאלת הסיווג המתאים.

בנוסף, ניתן לטעון גם בפני בית המשפט לתחולתו של הפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. כלומר, יתכן מצב שבו, גם אם טענת הסיווג נדחית,  עדיין ניתן לקבל את הפטור מתשלום המס, אם יוכח כי היבואן פעל בתום לב ולא “גלגל” על לקוחותיו את המס בהתאם לתנאים שנקבעו בסעיף 3 לחוק, אך כאמור לעיל בתי המשפט הציבו רף נוקשה לצורך קבלת טענה זו.

 ו. סיווג טובין במדינות אחרות

לא תמיד המכס מקבל את עמדת היבואן לגבי הסיווג הנכון של המוצר על בסיס הסיווג הקיים במדינה מסויימת, ויכול להיות מצב שבו מוצר מסוים יזכה לסיווגים שונים במדינות שונות.

ניתן לתקוף החלטה של המכס ובמסגרת הטיעונים אף להשוותה עם החלטות במדינות אחרות, בפרט במדינות החברות בארגון המכס העולמי וכפופות להחלטותיו.

ז. התדיינות מול המכס

פעמים רבות ליבואנים יש רתיעה מלנהל התדיינות מול המכס, בין היתר מתוך החשש להתעמת עם רשות שלטונית, והכל מתוך הנחה שגויה כי לא ניתן ל”הילחם” ברשות מרשויות המדינה. כמוסבר לעיל, הרתיעה אינה במקומה, שכן במקרים מסוימים ניתן לשכנע את המכס בצדקת טענות היבואן, במקרים אחרים ניתן להגיע לפשרה עם המכס, ואם הדרכים הנ”ל לא מובילות לתוצאות, ניתן תמיד להסתייע בבית המשפט, שלא פעם מקבל את עמדת היבואנים.

יש לזכור כי המכס, כמו כל רשות שלטונית, כפוף לביקורת של בתי המשפט, ובמקרים לא מעטים בתי המשפט פסקו לטובת היבואן. פסקי דין כאלה מפורסמים במאגרי המידע המשפטיים.

כך לצורך הדוגמא בלבד קיבלו בתי המשפט, בין היתר, את טענות היבואנים שיוצגו ע”י משרדנו, לגבי הטובין כדלקמן:

  • סיווג מערכות וידאו-קונפרנס כמערכות תקשורת ולא כ”צגים” כטענת המכס.
  • סיווג ערכות מוכנות של משקפי קריאה כמשקפי קריאה ולא כמסגרות ועדשות בנפרד.
  • סיווג מוצר בטיחות הכולל מראה לרכב בשילוב מצלמה כ”מכשירי עזר לניווט ברדיו”, ולא כ”צגים” כטענת המכס.
  • סיווג ציוד למעבדה המשמש לזיהוי מרכיבים בתוך גזים או נוזלים (מזון, תרופות וכו’), כ”מכשירים וכלים אופטיים, פוטוגרפיים, סינמטוגרפיים, רפואיים או כירורגיים… לאנליזה פיסיקלית או כימית…”, ולא כ”מכונות ומכשירים לסינון או לטיהור נוזלים או גזים” כטענת המכס.
  • ביטול מס קניה בגין יבוא מכשירי טלפון ללא מטענים, כאשר דרישת המכס התבססה על “הרמת מחיר” שנעשתה שלא כדין.

עוה”ד יהונתן כאהן ודפנה כאהן הינם שותפים במשרד יהונתן כאהן ושות’, המתמחה בתחום המסחרי-עסקי ובינלאומי, ומיסוי עקיף (מכס ומס קניה).

* המידע המפורסם כאן הועבר במלואו על ידי המפרסם והינו באחריותו הבלעדית של המפרסם. ללשכת המסחר אין ולא תהיה שום אחריות, לנכונות המידע המפורסם ו/או לטיב השרות של העסק האמור.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support