כיצד משרד הכלכלה יכול לסייע לי בנושא תכשיטים?משרד הכלכלה, מעמיד לרשות התכשיטן, באמצעות מערך כלי סיוע לתעשייה, תכנית סיוע חדשה בשם “כסף חכם”.מטרת התוכנית הינה השגת גידול משמעותי בהיקף המכירות של החברות המשתתפות בה בשווקים הבינלאומיים תוך התמקדות בפיתוח היכולות השיווקיות בשוק יעד אחד או שניים אשר יוגדרו מראש. למידע נוסף אודות תכנית “כסף חכם”, לחצו כאן לאיזה רישיון אני זקוק, על מנת לעסוק במסחר תכשיטים?אין צורך ברישיון מטעם המדינה לעסוק במסחר בתכשיטים, אך נדרש לפתוח תיק במשרדי מס ערך מוסף לצורך רישיון עוסק מורשה. מדובר בתכשיטים מכל הסוגים: אופנה, כסף וזהב.
הדרישה לרישיון מטעם משרד הכלכלה מחייבת רק מי שעוסק בשיבוץ יהלומים בתכשיטים. ברצוני לשבץ יהלומים בתכשיטים, האם אני זקוק לרישיון?כן. שיבוץ יהלומים דורש רישיון צורף/משבץ. להלן המסמכים שיש לצרף לבקשת הרישיון:תמונת תעודת הזהות של המבקשאישור רו”ח על ותק של לפחות ארבע שנים בענף התכשיטיםתעודת בוגר קורס גמולוגיה מוכררישיון עוסק מורשהבמקרה והמבקש עוסק בעצמו בשיבוץ עליו להמציא מסמכים על המיקום הגיאוגרפי של בית המלאכה.למען הסר ספק – הרישיון נועד לשם שיבוץ יהלומים בתכשיטים של המבקש בלבד ולא מיועד למסחר.על הצורף לקנות את היהלומים בתחומי ישראל בלבד וחל עליו איסור לייצא או למכור את היהלומים גם אם נשארו לו במלאי השנתי.חידוש הרישיון ייעשה כל תחילת שנה קלדנרית.הרישיון יחודש רק אם בוצע תשלום עבור הרישיון של השנה הקודמת.נוהל קבלת רישיון צורףלמסירת הטפסים ולקבלת פרטים נוספים, יש להגיע למשרדי הפיקוח ברמת-גן, רחוב ז’בוטינסקי 3, בנין שמשון, קומה C מהו התהליך של יבוא תכשיטים לישראל?ראשית, יבוא תכשיטים יכול להתבצע רק לאחר רישום כיבואן בעל מספר ח.פ.
יבוא תכשיטים לישראל מתבצע בליווי חשבונית מפורטת וטפסי שוק מארץ המוצא. החשבונית צריכה לכלול את פירוט התכשיטים, את סכום התכשיטים והמשקל בקרט.
מרגע הגעת הסחורה לארץ, היא מופקדת בכספת בממ”ן או בסוויספורט ומתחיל תהליך שחרור, שכרוך בתשלום מיסים.
במידה והתכשיטים מיועדים למכירה בארץ, המוכס סוגר את החבילה לאחר בחינתה ומפנה את הלקוח למכון התקנים לצורך סימון ואימות הזהב.
מתוקף חוק התקנים בישראל, קיים תקן זהב 299. החוק קובע כי כל מוצר זהב שמשקלו עולה על 2 גרם, בין אם מיוצר בארץ ובין אם מיובא, חייב לעבור תהליך של אימות דרגת טוהר הזהב.מוצרים בעלי דרגת טוהר של פחות מ- 375 אלפיות זהב (9 קראט) אינם נחשבים מוצר זהב ולכן אינם מחויבים בסימון.
ניתן לקבל פטור מסימון תכשיטים רק במקרים מיוחדים שבהם נעשה יבוא לשם יצוא או יבוא לצורך שימוש אישי או בחינת שוק.
עמיל המכס, שהוא המורשה הבלעדי לשחרור סחורה מהמכס, ילווה את היבואן לבדיקה וסימון במכון התקנים ובתום התהליך היבואן רשאי לקבל את הסחורה.
העלויות הכרוכות בתהליך הייבוא הן:תשלום מכס כפי שקבוע בחוק הישראלי.תשלום מע”מ בגובה המע”מ הקבוע בחוק.תשלום על אחסנת התכשיטים בממ”ן- המחושבים על-פי מספר ימי האחסנה.תשלום על בדיקה וסימון התכשיט במכון התקנים על-פי תעריפי המכון.תשלום לעמילי המכס. האם אני יכול לבטל עסקת תכשיטים?ניתן לבצע ביטול עסקת תכשיטים, במגבלות החוק.
ביום 14 בדצמבר 2010 נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע”א 2010. התקנות מקנות לצרכן זכות לבטל עסקאות מסוימות ולקבל חזרה את כספו.
התקנות קובעות רשימה של עסקאות לרכישת טובין, אשר לגביהן תחול זכות זו וכן את פרק הזמן העומד לצרכן למימוש הזכות.
התקנות יחולו על תכשיטים מעל סכום של 50 ₪ ועד ל- 3,000 ₪. ניתן יהיה להחזירם תוך שני ימי עבודה ממועד הקנייה- “..מיום הרכישה ועד תום יומיים שלאחריו שאינם ימי מנוחה…”.
ניתן יהיה להחזירם גם אם אריזתם נפתחה ובלבד שלא נעשה בהם שימוש ושלא נפגמו.
זכות הביטול לא תחול על תכשיטים שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על-פי מידות או על-פי דרישות מיוחדות.
ניתן לחייב את הצרכן בדמי ביטול העסקה בשיעור של 5% מעלות הטובין או 100 ₪, הנמוך שביניהם וכן בדמי עמלת כרטיס אשראי, אם הוצגה הוכחת חיוב.
כאמור, התקנות לא יחולו על תכשיטים מעל 3,000 ש”ח. ברשותי חנות תכשיטים, מה עליי לעשות כדי לקבל הסדר להחזר מע”מ לתייר?על-פי ההסדר הקיים בישראל, תייר יכול לקבל החזר מע”מ, שאותו שילם ברכישות מסוימות שביצע בישראל.
בעל חנות התכשיטים צריך לפנות למשרד התיירות לצורך קבלת תעודה וסמל לעסק המציין כי העסק ראוי למכירת טובין לתיירים. על חלון בית העסק תהיה מדבקה המעידה על היותו כלול בהסדר. ברצוני לשווק תכשיטים מישראל ליעד חדש בחו”ל, אילו נתונים ניתן לקבל ממשרד הכלכלה?יש להבחין בין תכשיטן המייצא זו הפעם הראשונה לחו”ל לבין יצואן מנוסה שבוחר לייצא ליעד חדש.
תכשיטן המעוניין לייצא תכשיטים ליעד חדש, רצוי כי יעשה תחילה בדיקה של השוק המיועד על מנת להכיר ולהבין את מצב שוק, את הסביבה העסקית של ארץ היעד, גיאוגרפיה, מאפיינים תרבותיים, מיסוי, דפוסי קנייה וצרכי הלקוח. על התכשיטן ללמוד את המאפיינים העסקיים באותו יעד, על מנת להשתלב בשוק החדש בצורה טובה.
בנוסף יכול התכשיטן לפנות למנהל היהלומים והתכשיטים במשרד הכלכלה לקבלת מידע נוסף על ארץ היעד כגון: סך היצואנים מישראל המייצאים, היקפי הייצוא,פרטי הנספח הכלכלי, מידע על תערוכות תכשיטים במקום, מידע על אחוזי הייצוא לארץ היעד מתוך כלל הייצוא של תכשיטים מהארץ. מידע על סוגי התכשיטים הפופולאריים בארץ היעד גם הוא יכול ללמד על אופי השוק כמו לדוגמה: באנגליה מעריכים מאוד תכשיטים שעשויים עבודת יד, בסין אוהבים תכשיטים משובצים יהלומים, בעיקר מותגים, שווקים מסוימים בארה”ב אוהבים תכשיטים גדולים וזולים.
מומלץ לתכשיטן לבחון היטב את כל הנתונים לפני ביצוע ייצוא ליעד חדש, על מנת שתהיה בידו תמונה כוללת, שתאפשר לו להחליט אם יש אפשרות להצלחה ביעד המבוקש.
ליצואן המתחיל מומלץ בנוסף ללמוד על אפשרויות היצוא מישראל כולל תהליכי היצוא והמסמכים הנדרשים, כגון: כללי מקור והסכמי סחר בינלאומיים, משלוח דוגמאות, משלוח באמצעות פנקס מעבר- קרנה ועוד.בנוסף עליו ללמוד על אפשרויות היצוא באמצעות חברות שילוח או באמצעות דואר ישראל, יצוא בליווי נוסע ועוד. ברצוני לייבא זהב גולמי לארץ, מה עליי לעשות?אין צורך ברישיון ממשרד הכלכלה על-מנת לייבא זהב גולמי, אך חובה על המייבא לפתוח תיק ברשויות המכס והמע”מ כדי להיות רשום כיבואן בעל תעודת עוסק מורשה.
יש לשים לב כי זהב גולמי יכול להגיע במספר צורות כגון: גרגירים, אבקת זהב ומטילי זהב, ולכל אחד מהם מצוין במכס הישראלי פרט מכס שונה. אשר על-כן, על היבואן לבדוק את הסכמי הסחר עם מדינת הייבוא כדי לבחון אפשרויות להקלות במכס.
משהגיע המשלוח לארץ, ישוחרר על-ידי עמיל המכס ומשם יועבר למעבדה במכון התקנים לצורך בדיקת הזהב. הבדיקה כרוכה בתשלום.
ייבוא של זהב גולמי מחייב, על-פי חוק, תשלום מע”מ למדינה. כיצד ניתן להסתייע במשרד הכלכלה בנושא יהלומים?משרד הכלכלה, מעמיד לרשות התכשיטן, באמצעות מערך כלי סיוע לתעשייה, תכנית סיוע חדשה בשם “כסף חכם”.מטרת התוכנית הינה השגת גידול משמעותי בהיקף המכירות של החברות המשתתפות בה בשווקים הבינלאומיים תוך התמקדות בפיתוח היכולות השיווקיות בשוק יעד אחד או שניים אשר יוגדרו מראש. למידע נוסף אודות תכנית “כסף חכם”, לחצו כאן האם כל אחד יכול להביא יהלומים לישראל ?אזרחים ישראלים המחזיקים ב”רישיון סחר” כמתחייב בצו הפיקוח על היהלומים, רשאים להביא יהלומים לישראל.
בנוסף, גם בעלי “רישיון יצרן” רשאים להביא יהלומים לישראל.
אסור על פי חוק להעביר יהלומים באמצעות שליח שאין בידו “רישיון סחר”. האם אני יכול לרכוש יהלומים באמצעות האינטרנט ולהביא אותם לישראל ?ע”פ צו הפיקוח על היהלומים יבואן-יצואן 1979, אסור לאזרחים ישראלים שאינם בעלי “רישיון סחר” או “רישיון יצרן” להחזיק בהם, או לייבא אותם, גם אם הדבר נעשה בתום לב.
במידה ואזרח ישראלי מעוניין לרכוש יהלומים באינטרנט, הוא יכול לעשות זאת באמצעות יהלומן בעל רישוי מתאים, שיסכים לקבל עבורו את היהלומים. במקרה כזה ירשם יבוא היהלומים בספרים של היהלומן, ישולמו הוצאות שילוח, ומינהל היהלומים יקבל תיעוד של המקרה. היהלומן יעביר את היהלום לתכשיטן, בעל “רישיון צורף” שישבץ אותו בתכשיט. רוכש היהלומים יוכל לקבל אותם רק לאחר ששובצו בתכשיט, כלומר יקבל תכשיט מוגמר.
יהלומנים בעלי “רישיון סחר” או “רישיון יצרן” יכולים לרכוש יהלומים באמצעות האינטרנט ולהביא אותם לישראל ע”פ תקנות יבוא היהלומים הרגילות. מה הם הסימונים המקובלים לתכשיטים?מתוקף חוק התקנים בישראל, קיים תקן זהב 299. החוק הקובע כי כל מוצר זהב חייב לעבור תהליך של אימות דרגת טוהר הזהב. מטרתו של תהליך זה הוא להגן על הצרכן מפני זיופים ולהגביר את מודעותו הצרכנית למוצרים ממתכות יקרות.
על-פי דרישת התקן הרשמי ת”י 299, כל מוצרי הזהב הנמכרים בישראל, שמשקלם עולה על 2 גרם, בין שהם מיוצרים בישראל ובין אם מיובאים, חייבים לעבור תהליך של סימון אימות דרגת טוהר הזהב.
מוצרים בעלי דרגת טוהר של פחות מ- 375 אלפיות זהב (9 קרט) אינם נחשבים מוצר זהב ולכן אינם מחויבים בסימון. כך גם לגבי תכשיטי הכסף והאופנה.
התקן קובע שעל כל מוצר חייבים להופיע שלושה סימנים:בסימן היצרן או היבואן בצורה גלויה לעין (בדרך כלל בראשי תיבות של שמו או בלוגו)סימן טוהר הזהב – בקרטים או באלפיותסימן אימות הטוהר, שמוכיח שאכן סימון טוהר הזהב נכוןשני הסימנים הראשונים מוטבעים על התכשיט על-ידי היצרן.
סימן האימות מוטבע על התכשיט במעבדה למתכות יקרות במכון התקנים, ברחוב חיים לבנון 42, תל-אביב.
לתיאום, בירור לו”ז ועלויות, ניתן להתקשר לגב’ דליה ירום, טל’: 03-6467774.
מוצרי זהב שאינם מסומנים בשלושת הסימנים הללו, אסורים לשיווק!
לצורך אכיפת הנושא, נערכות ביקורות יזומות בחנויות תכשיטים על-ידי עובדי הפיקוח על היהלומים בשיתוף מכון התקנים. יצרן או יבואן, שתכשיטיו אינם מסומנים כדין, עובר עבירה על החוק והצרכנים רשאים להתלונן על כך אצל הממונה על התקינה במשרד הכלכלה. האם ישנן הגבלות על שימוש במתכות מסוימות בתכשיטים?מחקרים הוכיחו שהימצאות מתכת ניקל במוצרים שבאים במגע ישיר וממושך עם עור האדם, עשויים לעורר תגובות אלרגיות.התקן מגביל את כמות הניקל במוצרי המתכת הבאים במגע עם גוף האדם על-ידי קביעת קצב השחרור המותר המקסימאלי של הניקל מהסגסוגת וקובע שיטות בדיקה של מוצרים אלה.
על-כן, החל מיום 25 מאי 2010 הוכרזה רשמיות על התקן ת”י 5562 – “… ניקל במוצרי מתכת המיועדים לבוא במגע עם גוף אדם- דרישות ושיטות בדיקה…”.
הכרזת הרשמיות על התקן נועדה להגן על בריאות הציבור, שכן הנוכחות של ניקל במוצרי מתכת מסוימים, הבאים במגע ישיר וממושך עם העור, עלולה לגרום לגירוי ודלקת העור ולעורר תגובות אלרגיות אצל אנשים רגישים לניקל. על-פי הערכות מומחים, 10% מהאוכלוסייה סובלים מרגישות זו.
התקן מחייב את היצרנים להגביל את כמות הניקל בסגסוגות המשמשות לייצור המוצרים הבאים במגע ישיר וממושך עם גוף האדם. כמו-כן יחולו ההגבלות האלה גם על המוצרים המיובאים.
התקן חל על המוצרים הבאים: שעונים, צמידים, טבעות, שרשראות, ענקים, תליונים ועל מוצרי המתכת המיועדים לניקוב בגוף האדם כגון מוצרי פירסינג. אני זקוק/ה לסיוע בחו”ל ביצוא המוצרים של החברה שלי. למי עליי לפנות?משרד הכלכלה מפעיל מערך של 41 נספחים מסחריים בכל העולם, שתפקידם לסייע בעידוד ופיתוח הסחר בין ישראל למדינות בעולם ולסייע ליצואנים ישראלים בפעילותם בחו”ל, באיתור סוכנים, יבואנים ומפיצים וכן בסיוע מול השלטונות המקומיים בארצות השירות. במקומות בהם אין נציגים של משרד הכלכלה מסייעים נציגים של משרד החוץ, הנמצאים בשגרירויות ישראל ברחבי העולם. רשימת פרטי ההתקשרות לנספחים המסחריים ולנציגי משרד החוץ ניתן למצוא כאן. אני זקוק/ה למידע בנוגע לתעודות יצואן הניתנות ליצואנים. למי עלי לפנות?תעודות הערכה ליצואן נשלחות על ידנו ליצואנים לפי קריטריונים שנקבעים מדי שנה. להנפקת תעודת יצואן.
אנא לגב’ תקוה כהן מאגף שירות וניהו ידע, בטלפון: 02-6662660 או באי מייל Tikva.Cohen@moital.gov.il
לקבלת מעמד יצואן מאושר במסגרת הסכמי הסחר של ישראל יש לפנות למר דוד חורי, מנהל יחידת יצוא וכללי מקור בהנהלת המכס (טל: 02-6663797). היכן ניתן לקבל מידע בנושא מסלולי סיוע לשיווק בחו”ל?מערך כלי סיוע לתעשייה מעניק סיוע במגוון מסלולים- היכנסו. היכן ניתן למצוא מידע על הסכמי אזור סחר חופשי של ישראל, הסכמים נלווים להסכמים אלו והסכמי אזור סחר חופשי שנמצאים במו”מ?ניתן למצוא מידע רב בנושא זה באתר המחלקה להסכמים בילטרליים. האתר מחולק לפי מדינות או גושי סחר, שעימם יש לישראל הסכמי אזור סחר חופשי: אפט”א (איסלנד, נורבגיה, שוויץ וליכטנשטיין), ארה”ב, האיחוד האירופי, טורקיה, ירדן, מקסיקו, מצרים, קנדה ומרקוסור (ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, פרגוואי ווונצואלה). היכן ניתן למצוא מידע לגבי מערך הנספחים המסחריים של ישראל?מידע על מערך הנספחים המסחריים והנציגויות ניתן למצוא כאן.
top of page
bottom of page