חברים יקרים
השגרה הקורונאית מאלצת אותנו לחשוב מחוץ לקופסא, האינטרנט שינה עוד יותר את הרגלי הצריכה ולא רק, גם איתור שירותים וספקים הפך לנגיש בלחיצת מקש ולנו נותר רק ליזום.
הנוכחות העסקית בתחרות הגואה גם כן שינתה את כללי המשחק, אם בעבר נשען העסק על שיטת אבותינו “מפה לאוזן” הרי שהיום הפה והאוזן בטלפון או במחשב. ברור שלקוחות מרוצים ימשיכו לקנות אך הנאמנות התמימה נעלמה עם הקלות באיתור חלופה בלחיצה.
חברי איגוד רבים פונים אליי עם הבעיה – איפה לפרסם? וככל שבעל העסק מבוגר יותר כך קשה לו להשתכנע בצדקת הדרך. בשנים האחרונות קמו להן חברות קידום כמו פטריות ורבים מהם חיפשו לעצמם הכנסות מאשר ללקוח וכך נוצר בלבול גדול וחוסר אמון במושגי הפרסום שהפכו כמו הרשת לשקופים.
אם המסחר המקוון מגיע כבר ל-40% מהפעילות העסקית (נמדד ע”י חברות האשראי) אזי שאין ברירה וצריך לשנות גישה. הכיצד? עובדים עם חברות רציניות ורואים בפרסום – השקעה.
במשך מספר חודשים חיפשתי חברה רצינית שתענה לכם הציפיות, ומצאתי את חברת GROW מקבוצת וואלה. החברה קיימת זמן רב ומציעה פתרונות קידום ופרסום ברמות אחרות. זה לא רק להופיע בגוגל או פייסבוק, זו עבודה יסודית שמתחילה מבדיקת האתר, קביעת מונחי חיפוש, תשתיות נכונות והרבה עבודה. מדע לכל דבר.
אני מזמין אתכם ליצור קשר עם החברה ולראות בפרסום כהשקעה מוצלחת שתניב פירות, הרשת כבר מספיק ותיקה כדי שיהיו לנו כלים מדעיים מדויקים כיצד לפעול. חברי האיגוד מקבלים תנאים מצויינים ביחס לתמורה. תשקיעו בעצמכם.
בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכם שנה טובה, בריאה ומלאה לעסקים רווחיים מאד.
לפרטים נא לפנות לאהרון מוואלה שופס: Aharon@wallashops.co.il
פתחתם אתר סחר? אלו הכללים שיעזרו לכם להימנע מתביעות
תנאי שימוש, נגישות ומדיניות פרטיות: אם אתם רוצים להקים אתר כדי למכור את המוצרים שלכם, כדאי שתכירו כמה מושגים וכללים שיעזרו לכם למנוע חשיפה אפשרית לתביעות משפטיות. מדריך. לכתבה ב- Ynet לחץ
וובינר על המסחר עם הונג קונג: משבר או הזדמנות ?
החודש נערך וובינר עם לשכת המסחר ישראל הונג קונג\סין במטרה להבין את הסטטוס שם, כבר מלפני הקורונה הונג קונג סבלה מהתנגשות עם סין הריבונית (?) והעסקים נפגעו אנושות. תוסיפו את המשבר עם ארה”ב והרי לכם סרט אימה. האם שלושת המשברים שפקדו את הונג קונג יכולים להניב לנו הזדמנויות ? הוובינר בעברית בו משתתפים נשיא הבורסה הישראלית יורם דבש, נציגי חברת ולשכת המסחר הונג קונג ועבדכם הנאמן, יענה על חלק מהשאלות, לוידאו לחץ כאן.
עולם חדש נפתח- הסכם היסטורי עם איחוד האמירויות יוצא לדרך
על זה חלמנו שנים, שלום עם המפרץ, למרות שאינני נוהג להתלהב אכן מדובר במהלך הסטורי שעובדים עליו שנים… מי שמכיר את הכוח הכלכלי של האמירויות מבין שזו לא סתם מדינה קטנה אלא מעצמה כלכלית שארה”ב מתאמצת להיצמד אליה. כתולדה מהסטטוס הכלכלי אנו נתקלים לראשונה במדינה מתקדמת הן טכנולוגית והן מנטאלית ופה האוצר טמון. אין ספק שכל תכשיטן ויהלומן חזר לאחרונה לחלום על עסקים וטוב שכך. אני ממליץ להזכיר שהאירופאים לא חיכו לנו ותערוכת ויצ’נזה מתקיימת בדובאי זו השנה הרביעית. יחד עם זאת צריך ליזום ולחתור לקשרים עם ידידינו החדשים.
לשכת המסחר מקיימת פורום לגיבוש הקשרים עם המפרץ, מי שמעוניין להצטרף מוזמן ליצור עימי קשר במייל.
תערוכת ויצ’נזה הוירטואלית – 12-14 בספטמבר – יש לכם הזדמנות
התערוכה כאמור תעבור בשידור חי כולל הסימינרים המומלצים. כל ביתן יערוך פגישות וידאו עם קניינים כולל הצגת התכשיטים ולכן אנחנו מתחילים בתזמון הפגישות מראש דרך האתר. להלן רשימת המציגים אתם מוזמנים להירשם בקישור שלהלן ולאחר אישור המארגנים במייל תוכלו לתאם את הפגישות ישירות ולקיים את פגישות הוידאו.
קישור לרישום לאתר להלן סרטון הסבר על התהליך שלב אחרי שלב. זוהי הזדמנות טובה למי שלא ביקר בתערוכה להיחשף לתכשיטים איטלקיים בעלי מוניטין רב, מהמשרד בוידאו.למען הסר ספק, השתתפות בפגישות אינה כרוכה בתשלום ואין חובה להזמין.
מחיר הזהב – פגיעה או הזדמנות?
אז כמו כל משבר שמשנה שגרה אנחנו בשיא של כל הזמנים במתכות היקרות. זה יקר מידי, זה מעמיס על המחיר לצרכן, זאת בעיה. אבל… כמו אופטימיסט שבוי אני אוהב למצוא את ההזדמנות ולהלן טיעוני הסנגור: הצרכן רואה בזהב כנכס, מחירי תכשיטי היוקרה בעלייה, הצרכנים מוכרים תכשיטים יד שניה ומוזילים לנו “דלק זול”, אנחנו יודעים לעשות את התכשיטים שלנו רזים יותר. בקיצור יש עם מה לעבוד.
מה חובה להציג ללקוח בחנות ובאתר ?
ראשית יש לחלק את דבר חוק לחנות הגנת הצרכן בעסק לעומת האתר, להלן סיכום מדיניות הצגת מחירים לתכשיטים בחנות הפיזית: חובה להצמיד תגית עליה יופיע מחיר התכשיט כולל מע”מ בכתב קריא, יש המוסיפים את קראט הזהב בכדי להקנות הגיון למחיר (מומלץ), כמו כן מומלץ להוסיף בקטן את סוג האבן לדוגמא: יהלום טבעי בניגוד לרוב התכשיטנים אני ממליץ לצרף תגית גדולה מהמקובל עם כיתוב ברור וקריא כי זה פשוט מוסיף אמינות, יש להימנע מקודים או אותיות לא ברורות ללקוח המעלים חשד להסתרת מידע.
דוגמא לסיכום: מחיר: 4983 ש”חזהב 14K יהלומים טבעיים להלן מאמר מסכם
להלן המידע באתר מכירתי באתר מכירתי קיימת חובה נוספת והיא תיאור המוצר במדויק ובשפה משפטית: “חובת גילוי דברים”, באתר חובה לתאר כל תכשיט על פי מאפייניו האמיתיים בכדי שהלקוח יקבל את תיאור התמורה במלואו. דוגמא:
טבעת יהלומים 0.08 קראט, זהב 14 קרט
מק”ט: RD2788Y טבעת יהלומים יוקרתית עשויה זהב לבן/צהוב 14 קרט, במשקל 1.10 גרם, משובצת יהלומים 0.08 קראט, בצבע G ובניקיון SI3. גוון זהב: זהב צהוב קרט: 14משקל הזהב: 1.10 gr.אבן: יהלום טבעי כמות: 1משקל: 0.08 ct.צבע אבן: Gניקיון: SI31,600 ₪960 ₪עד 5 תשלומים
ירחון הרשות לצרכנות הוגנת
אתם מוזמנים לעיין בתקנות החדשות של הרשות, חשוב מאד לנתעדכן כדי לא לשלם קנסות.
תשלום דמי חבר לאיגוד
אחוז גבוה מהחברים טרם שילם דמי חבר, בימים אלו אני שולח תזכורות תשלום, ללא דמי החבר האיגוד לא יכול להתקיים. נא חפשו במייל את חשבון האיגוד ושלמו אפילו ב- 12 תשלומים. תודה.
עדכונים מרכזיים מתחום דיני העבודה
חשוב מאד להתעדכן בפרט בתקופה זו בדיני העבודה, התקופה המבלבלת יכולה להביא אתכם לטעויות יקרות, אז נשמו רגע וקראו את העדכונים הללו. זה גם חשוב. למחלקה המשפטית בלשכה.
למי שייכת חנות תכשיטים מקוונת? למעצבת או למנהל החנות?
מאת: עו”ד שושנה רבינוביץ
שאלה זו נדונה בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט המחוזי בתל אביב.
עובדות המקרה
מעצבת תכשיטים הקימה יחד עם איש שיווק חנות תכשיטים מקוונת במסגרת אתר etsy, שזהו אתר למסחר אלקטרוני לממכר עבודות יד ואמנות. השניים סיכמו בעל פה לשתף פעולה ובכלל זה כי המעצבת תעסוק בעיצוב ואספקת התכשיטים וכי מנהל החנות יטפל בכל הצד הלוגיסטי של תפעול החנות והקשר עם הלקוחות. הצדדים סיכמו על בלעדיות הדדית.
לאחר כשלוש שנים ביקשה המעצבת לסיים את הקשר המסחרי בין הצדדים משום שלטענתה המנהל הפר את הסכם הבלעדיות והחל לשווק מוצרים של מעצבים אחרים. המעצבת ביקשה לסיים את ההסכם תוך חודש ימים ולהעביר אליה את כל ההרשאות הנדרשות לניהול החנות.
מנהל החנות מצדו טען כי מאחר והוא יצר את אתר האינטרנט ותדמיתו השיווקית, הבעלות על החנות שלו ולא של המעצבת. על כן הוא דרש ממנה לחדול מלעשות שימוש בחנות באתר, בתמונות שצילם ובתכנים שכתב.
המעצבת פנתה פעם נוספת למנהל וטענה כי היא גילתה כי מנהל החנות עושה שימוש במוצרים שהיא עצבה על מנת לקדם אמנים אחרים. כמו כן היא טענה כי הוא עושה שימוש בטקסטים שיווקיים שהיא כתבה. כעבור כמה חודשים שלחה מכתב נוסף למנהל החנות ובו ציינה כי נודע לה שהקים אתר חדש בetsy ובו חיקויים של תכשיטיה.
המעצבת הגישה תביעה לבית משפט המחוזי בסך 680,000 ₪.
טענות הצדדים
המעצבת טענה, בין היתר, כי המנהל העתיק עיצוב, שימש בטקסטים שכתבה, הציג תמונות של תכשיטים שלה באתרים אחרים, ופעל תוך גניבת עין והטעיית צרכנים באתר etsy. כמו כן היא עתרה למתן צו עשה המורה על העברת השליטה בחנות לידיה, וכן לצו מניעה אשר יאסור עליו מלעשות שימוש מסחרי בעיצובי התכשיטים.
מנהל החנות הגיש כתב תביעה שכנגד על סך 200,000 ₪ ובו טען בין היתר כי משהתובעת פנתה לאתרetsy בתלונה עליו, הדבר הווה עוולה מסחרית של התערבות בלתי הוגנת וכי מדובר בפניה כוזבת העולה כדי לשון הרע. עוד טען כי התובעת הפרה את ההסכם ביניהם כשהודיעה על סיומו ללא מתן התראה מספקת וכי התובעת התעשרה על חשבונו כשעשתה שימוש בתמונות ובטקסטים שהכין הנתבע.
דיון ומסקנות
בית משפט מצא כי הצדדים לא הסכימו ביניהם שהבעלות על החנות תהיה למעצבת. המנהל הפעיל את החנות ועשה את כל הפעולות הדרושות בקשר אליה. עם זאת, חוק זכויות יוצרים מגן על אתר אם הוא מהווה לקט שהינו מקורי בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. במקרה דנן, אתר etsy מאפשר הקמת חנויות בפורמט מובנה ללא צורך בבניית תכנית הפעלה או עיצוב.
משכך אף אחד מן הצדדים אינו בעל זכות יוצרים בחנות ואיש מהם אינו יכול לטעון להפרת זכות קניינית או מוסרית הנובעת מהוראות חוק זכויות יוצרים.
אם זאת, למנהל קיימת זכות גישה לחנות כל עוד תכניה של המעצבת אינם מופיעים בה. כמו כן למנהל זכות יוצרים בצילומי התכשיטים של התובעת אותם צילם בעצמו אך הוא לא היה רשאי להציגם בחנות ולמכור את העיצובים של המעצבת לאחר שנותקו היחסים בין הצדדים.
פעולות הנתבע הינן בגדר הפרת זכויות בתכשיטים עצמם. בית משפט פסק, על פי אומדן המכירות כי מגיע למעצבת פיצוי של 40,000 ₪. בקשר לשימוש בטקסטים פרי עטה שלה פסק בית משפט פיצוי בסך 1000 ₪.
כמו כן, בית משפט נענה לבקשת המעצבת ונתן צו מניעה האוסר על הנתבע לעשות שימוש בתכשיטים של המעצבת ובצילומיהם.
לעניין התביעה שכנגד, בית משפט חייבה את המעצבת לשלם 3000 ₪ למנהל בגין שימוש בצילומים מקוריים שלו.
לגבי התלונה שהגישה המעצבת למנהל אתר etsy, קבע בית משפט כי מאחר ומדובר בהגשת תלונה מכוח חוזה, אין התנהגות המעצבת מהווה לשון הרע.
עוד קבע בית משפט כי הודעה מוקדמת של חודש לסיום ההסכם בין הצדדים הינו מספיק בנסיבות העניין וכי בכל מקרה לא הוכחו הנזקים של מנהל החנות בעקבות סיום הקשר אשר מצדיקים מתן פיצוי לטובתו.
בית משפט חייב את מנהל החנות, מעבר לסכומים האחרים, לשלם לתובעת 15,000 ₪ בגין הוצאות ושכר טרחת עו”ד.
הערות בעקבות פסק הדין:
מפסק הדין עולה החשיבות לכרות חוזה בכתב לשיתוף פעולה עם התייחסות לסוגיות עיקריות לשני הצדדים, גון, הגדרת תפקידים של כל אחד, בלעדיות, זכויות יוצרים, זכויות שימוש, קביעת הודעה מוקדמת, תוצאות סיום הקשר, ועוד.
(פסק הדין ניתן ביום 30.4.17 על ידי כבוד השופטת ד”ר דפנה אבניאלי, ת”א 21235-12-13 יחיאל ואח’ נ’ צזאנה ואח’ – ב”כ התובעים עו”ד אלעד צברי, ב”כ הנתבעים עו”ד גיא אופיר)
כך השפיעה הקורונה על שוק היהלומים ברבעון השני
חברות הכרייה נפגעו, אך המכירות הקמעונאיות מתחילות להתאושש
מאת: מכון היהלומים, 5.08.2020 יהלומים ואבני חן
צילום: Almarina / shuttAlmarina / shutterstock.com
מגיפת הקורונה, המתפשטת ברחבי העולם לאחר שפרצה בעיר ווהאן שבסין, הותירה את סוחרי וקנייני היהלומים בערפל. מכרזי היהלומים המסורתיים בחודש מרץ בוטלו, לאחר שממשלות אסרו על נסיעות בניסיון לעצור את התפשטות נגיף הקורונה.
בריאיון לאתר Rough & Polished, האנליסט והיועץ העצמאי לתעשיית היהלומים, פול זימניסקי (Paul Zimnisky) אומר כי במונחי ערך, מכירות יהלומי הגלם בעולם התכווצו ב-80-90% ברבעון השני, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לדבריו, ההשפעה המרכזית של המצב הנוכחי על שוק יהלומי הגלם הוא ירידה רב-שנתית צפויה בנפח כריית היהלומים העולמי, שצפוי להתכווץ בשנה הנוכחית בקרוב ל-20% לעומת קצב הכרייה שקדם למגיפה. אם התחזית תתממש, יהיה זה נפח הפקת היהלומים העולמי הנמוך ביותר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. התחזית של זימניסקי היא כי בשנה הנוכחית, יופקו בעולם 139 מיליון קרט יהלומי גלם.
מהו מצבו הנוכחי של שוק יהלומי הגלם?
המסחר ביהלומי גלם ממשיך להתחדש, וכמה חברות כרייה ערכו מכירות בשבועות האחרונים, לראשונה מאז הסגר. עם זאת, לאור אופיו הגלובלי של המסחר, המגבלות על נסיעות ממשיכות לעכב משמעותית את המסחר ביהלומים בין עסקים. אני מעריך כי מכירות הגלם העולמיות ירדו ברבעון השני ב-80-90% במונחי ערך, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.צילום: Alrosa
באילו אמצעים נקטו חברות יהלומים כדי למכור את הגלם שלהן, בשעה שמגיפת הקורונה ממשיכה להתפשט?
המגבלות על נסיעות הן לדעתי האתגר הגדול ביותר למסחר ביהלומי גלם במצב הנוכחי, כי סגירת הגבולות ודרישות הבידוד המחמירות עדיין תקפות ברוב האזורים המרכזיים שבהם נערכות מכירות גלם. כדי לפתור את הבעיה, כמה ממפיקות היהלומים הגדולות שלחו סחורה למרכזי מסחר מקומיים של קניינים, לשם צפייה בסחורה – אמצעי חסר תקדים לדעתי. כמה מהמפיקות הגדולות אף מאפשרות לקניינים לצפות ולרכוש יהלומים אונליין, באמצעות פורטלים המציגים תמונות איכותיות של היהלומים, ותיאורים מפורטים של מאפייני היהלומים. גישה נוספת שבה נקטו כמה מפיקות עצמאיות, היא מכירה ישירה של היהלומים לגופים פרטיים ,במקום באמצעות המכרזים המסורתיים. דרכים אלו סייעו לעקוף את הבעיה, אך מכירות הגלם עדיין ירדו בחודשים האחרונים. כדי שהמסחר ישוב לרמות רגילות, נצטרך לדעתי לראות את הגבולות נפתחים מחדש, וזה יקרה קרוב לוודאי כשיהיה חיסון מאושר וזמין, או כשנגיע לחסינות עדר.
למה חברות יהלומים צעירות יחסית רשמו תוצאות טובות יותר במכרזים ממפיקות גדולות כמו דה בירס ואלרוסה?
המפיקות העצמאיות שמכרו יהלומים במהלך הסגר עשו זאת ככל הנראה כדי לייצר תזרים מזומנים. הן היו נתונות לחסדיו של שוק הסובל מקשיי נזילות, ומכרו במחירים מוזלים משמעותית מהרמות של תחילת 2020. המפיקות הגדולות, שכנראה לא לחוצות באותה מידה למכור בכוח, שמרו על רמות המחירים, ולכן מכרו יהלומים בנפח מוגבל מאוד. החברות שלמזלן מסוגלות לדחות את מכירת המלאי עד לשיפור בתנאים בשוק, מסייעות לשמור על המחירים לטובת השוק בכללותו, בטווח הבינוני והארוך.
מה תהיה השפעתו ארוכת הטווח של נגיף הקורונה על שווקי הגלם והמלוטש?
ההשפעה הגדולה ביותר על שוק הגלם, לדעתי, תהיה המשך הירידה הרב-שנתית בנפח הפקת היהלומים. תחזית ההפקה הגלובלית שלי ל-2020, למשל, נמוכה כעת ב-20% מהתחזית לפני המגיפה – כלומר, נפח ההפקה השנה יהיה הנמוך ביותר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. ההשלכות של העיכובים וההפסקות יורגשו בשנים הקרובות, כי לדעתי כמה מכרות ייסגרו באופן קבוע, והמפיקות ישנו את האסטרטגיה לטווח ארוך.
בשוק המלוטש, לדעתי הסגר יוביל למכירת יותר יהלומים לצרכנים באמצעות איקומרס וכלים דיגיטליים אחרים. כמה מהקונגלומרטים הגדולים בעולם בתחום היוקרה, הפועלים בתחום היהלומים והתכשיטים, מוכרים כעת מעל 20% מהמוצרים שלהם אונליין, נתון שלא ניתן היה להעלות עד הדעת לפני כמה שנים בלבד. מפתיע לטובה לגלות באיזו מהירות הקמעונאים עברו במהלך הסגר למכירות באינטרנט.
מה מצב הביקוש ליהלומים בארה”ב ובסין במהלך תקופה זו של מגיפה עולמית?
סין היא השוק הראשון שנפתח מחדש, וככזו מספקת אינדיקציה ראשונית לביקוש העצור של לקוחות, אחרי חודשיים-שלושה של סגר, והיא לא איכזבה. חברות תכשיטים גדולות רבות רשמו נתוני מכירות באמת מעודדים החל מאפריל ומאי. טיפאני (Tiffany), למשל, דיווחה כי המכירות בחודש מאי רשמו עלייה שנתית של קרוב ל-100%. אני צופה כי המכירות לאחר ששאר העולם ייפתח מחדש לא יהיו חזקות כמו בסין, אך התיאורים בשבועות האחרונים מצביעים על כך שצרכנים ממשיכים לרכוש תכשיטי יהלומים, לפעמים באופן שעולה על הציפיות. במבט קדימה, זו הולכת להיות עונת חגים חשובה במיוחד לתעשייה.
כיצד תעשיית היהלומים הסינתטיים מתמודדת עם עידן הקורונה?
הביקוש ליהלומי מעבדה נפגע מגל של סגירת חנויות ברחבי העולם, בדומה ליהלומים וכל מוצר יוקרה אחר, לצורך העניין. להבנתי, תגובת הצרכנים ליהלומי מעבדה בעונת החגים האחרונה הייתה מעורבת. זו יחסית קטגוריית מוצר חדשה מאוד, וייקח זמן כדי לקבוע כיצד הצרכנים מקבלים אותה. עם זאת, ניכר בהחלט עניין ראשוני מצד הצרכנים במוצר, אך לא ברור עד כמה הוא נובע מהאופנתיות של המוצר. בטווח ארוך יותר, יהלומי מעבדה יתפסו את מקומם כמוצר אחר מיהלומים טבעיים, שהמאפיין הבולט שלו הוא מחיר נמוך בהרבה. השימוש המעניין ביותר ביהלומי מעבדה יהיה בתעשיית ההייטק, שם יש פוטנציאל רב בשוק.
מה הסיכויים שיהלומי מעבדה יזכו בנתח שוק על חשבון יהלומים טבעיים במהלך המגיפה ואחריה?
אפשרי בהחלט שנתח השוק של יהלומי מעבדה יגדל, אבל כדי שזה יקרה, תעשיית יהלומי המעבדה תצטרך להצליח בשיווק שלה, ותעשיית היהלומים הטבעיים תצטרך במקביל לעשות טעויות. אין ספק שהשיווק הוא המפתח כאן, הן עבור יהלומי מעבדה והן עבור יהלומים טבעיים. השנה הקרובה תהיה חשובה בתחום, מאחר שדה בירס תגביר את הפעילות של מותג יהלומי המעבדה שלה, לייטבוקס (Lightbox), עם פתיחתו של מפעל ייצור חדש, שיגדיל את התפוקה פי עשרה. המחירים של לייטבוקס תחרותיים מאוד, וזמינות רבה של יהלומי מעבדה במחיר נמוך בהרבה ממחיר היהלומים הטבעיים, ישנה באמת את האופן שבו צרכנים רואים את המוצר הזה.
איגוד מפיקות היהלומים (DPA) עבר לאחרונה מיתוג מחדש, ונקרא כעת מועצת היהלומים הטבעיים (NDC). האם הסיבה לכך היא האיום מצד יהלומי המעבדה?
חלקית, ללא ספק. חלק מאסטרטגיית השיווק של יהלומים טבעיים היא לבדל אותם מיהלומי מעבדה, אבני חן אחרות ומוצרי יוקרה אחרים. המפתח הוא להגיע לנקודה שבה יהלומים טבעיים מלווים בתעודת אישור המקור, בנקודת המכירה לצרכן. כך הצרכן יידע שהיהלום טבעי, וכי אינו יהלום מריבה. היכרות עם מקור היהלום גם תוסיף למשיכה הרגשית, ותהפוך אותו למעניין יותר, ואת הסיפור שלו למושך יותר. זה תקף במיוחד כשקונים יהלום יוקרתי שעשוי לעלות אלפי דולרים, המיועד למשל לשיבוץ בטבעת אירוסין. הצרכנים רוצים את הפרטים והמידע הזה. זה גם יגרום להם לחשוב על הנדירות היחסית של אותו יהלום; תהליך החיפוש הארוך והקשה, תהליך הכרייה המורכב, הרעיון שהוא מגיע מחלק מרוחק מאוד בעולם, בין אם מדובר ביהלום מאזורי הקוטב בקנדה, ביהלום סיבירי מרוסיה, או ביהלום מדרום האוקיינוס האטלנטי בנמיביה, וכן על כך שהוא תומך כספית בתכניות מקומיות של שירוי בריאות וחינוך בבוצוואנה.
זימבבואה מסרה לאחרונה כי בכוונתה למכור מעל מיליון קרט יהלומים. האם זה הזמן הנכון לערוך מכרזי יהלומים?
הם מדברים על מכירת המלאי הזה כבר כמה שנים. לדעתי הם מחכים לרגע הנכון למכור את הסחורה הזו, ולאחרונה אף ציינו כי קניינים הביעו בכך עניין. אני מנחש שהיהלומים הללו יימכרו בכמה מכירות במהלך השנה הקרובה, וקשה להניח שזה ישפיע באופן משמעותי על ההיצע העולמי.
המדינה מסרה כי היא מתכננן למכור 1 מיליון קרט יהלומי גלם, ולייצר הכנסות של עד 100 מיליון דולר. לאור העובדה שבשנה האחרונה הפיקה 2.11 מיליון קרט בשווי 141.4 מיליון דולר, האם מדובר במשאלת לב?
זימבבואה יכולה להגיע לנתון הזה, אם איכות היהלומים מצדיקה זאת. עם זאת, קשה לנתח את הנתונים מבלי לראות את היהלומים עצמם.
מאת מת’יו ניאונגווה (Mathew Nyaungwa), עורך ראשי של חטיבת אפריקה ב-Rough & Polished