חברים יקרים

חודש אפריל התאפיין שוב בחוסר וודאות, השינויים של הממשל החדש בארה״ב הכו את היצואנים בארץ ולא רק לארה״ב, כל העולם נכנס לסחרור ועצר את ההזמנות. אנחנו לא יכולים לצפות את אדון טראמפ אלא רק לקוות שיבין ששינויים בכלכלה לא עושים ביום. אפשר להבין את הראיה שלו אבל הוא מהמר על כל הקופה ושוכח ששאר השחקנים במשחק יכולים לעבור למקומות שאנחנו לא רוצים לחשוב עליהם. נקווה לטוב.

משלחת של שרים יוצאת לארה״ב לדון במכסים, דווקא עם ישראל למזלנו אין פערים גדולים בשל הסכם הסחר הייחודי שניטרל גבייה הדדית של מכסים. נקווה שנצא מזה מהר.

כלי הקרנה ליצואנים חוזר להיות רלוונטי, נשיאת דוגמאות תכשיטים ללא תשלום מכס פוטרת את בעיית השינוע בעת הזאת. חלה עלייה משמעותית של משלוחי קרנה באפריל בשיתוף מחלקת הקרנה בלשכת המסחר.

היבוא לארץ כידוע גם השתנה, טורקיה בינתים רק מתרחקת והופכת לאויב ישיר, כבר החלו איומים צבאיים. נקווה שאדון טראמפ יגבה אותנו כפי שציין לאחרונה בנושא.

תערוכות

הצורך לחלופות לטורקיה ממשיך להדהד בראשי היבואנים, זה לא פשוט אבל יש חלופות.

בתערוכת ארצו באיטליה מציגים יצרני תכשיטים בעיקר מאיטליה:

צורפות: ייצור תכשיטי זהב ותכשיטים איטלקיים ובינלאומיים, החל מעיצוב ועד ליצירתיות חדשנית.
תכשיטים: חברות המתמחות בייצור צד שלישי עבור תכשיטים יוקרתיים ממותגים פרטיים.
מוצרים מוגמרים למחצה, תושבות ואבזמים: אלמנטים חיוניים לייצור תכשיטים.
אבנים יקרות וחצי יקרות: ספקים ומעבדי אבנים.
מכירה מיידית: חברות איטלקיות וזרות המוכרות סחורות מוכנות.
אריזה ומסחור חזותי: מומחים במוצרים ופתרונות מותאמים אישית.
טכנולוגיה: מכונות וטכנולוגיות חדשניות לתחום הזהב והתכשיטים.
אביזרי אופנה: אביזרים ורכיבים עם ביצוע מעולה ותהליכי גימור חדשניים.

לתערוכות נוספות ברחבי העולם כנסו לקישור.

האיגוד

במהלך אפריל האיגוד שלח חשבונות דמי חבר במייל, אתם מתבקשים לשלם בהקדם. בהמשך לנכתב בחודש שעבר, חשוב לכם שהאיגוד יתחזק.

משפטי - דיני עבודה

חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת תשפ"ה - 2025

ביום 27.03.25, פורסם ברשומות חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת תשפ"ה-2025.

בדומה למהלך שבוצע בשנת 2024, גם בשנת 2025 יקוזז יום הבראה אחד מכלל עובדי המשק וכן תעריף ימי ההבראה יוקפא. ההסדר יחול על כלל העובדים הזכאים לדמי הבראה למעט עובד המועסק על ידי יחיד שלא במסגרת עסק או משלח יד, ובכלל זה עובדי משק בית. החוק כאמור מעגן את השתתפות העובדים באמצעות הפחתה והעברת דמי הבראה לתקצוב הטבות לחיילי מילואים.

להלן עיקרי החוק:

הקפאת דמי הבראה:

סכום יום הבראה בשנת 2025 יוקפא ויהיה זהה לזה שניתן לעובד במהלך שנת 2024 וזאת גם אם קיים הסכם אישי או הסכם קיבוצי או נוהג לפיו ערך יום ההבראה של עובד היה אמור לעלות בשנת 2025.

הפחתת דמי ההבראה:

בנוסף להקפאת סכום יום הבראה על המעסיק לבצע הפחתה בתשלום דמי הבראה כדלקמן:1. "מחיר יום הבראה" - לא יפחת מ- 418 ₪ ולא יותר מ- 471.4 ₪. (בשונה משנת 2024 השנה נקבעה תקרה להפחתה);2. על המעסיק להפחית לעובד במשרה מלאה יום הבראה אחד ממכסת ימי ההבראה לה זכאי העובד בשנת 2025 במועד בו הוא משלם את דמי ההבראה;3. מעסיק שמשלם דמי ההבראה בדרך של מימון נופש או בהטבה אחרת הניתנת בעין – עליו להקטין את המימון או שווי ההטבה במחיר יום הבראה.4. מעסיק ששילם את מלוא דמי הבראה לפני 27.3.25 (מועד פרסום החוק) בעבור שנת 2025: 4.1 לגבי עובד שממשיך לעבוד – ההפחתה תתבצע בחודש יולי 2025 או בחודש האחרון להעסקתו בשנת 2025, לפי המוקדם.

4.2 לגבי עובד שסיים לעבוד לפני מועד פרסום החוק – לא תתבצע הפחתה.

5. מי שמשלם דמי הבראה בתשלום שנתי – ההפחתה תתבצע במועד תשלום דמי הבראה.

6. לגבי עובד שהועסק בחלק מתקופת בשנת 2025, יופחת החלק היחסי בהתאם לחלקיות ההעסקה באותה תקופה.7. לעניין עובד שדמי ההבראה משולמים לו מדי חודש או תקופה אחרת ( בהסדר רבעוני, חצי שנתי וכויב') , ההפחתה תתבצע באופן יחסי בהתאם למס' הפעימות בהסדר החל. עובד שדמי הבראה משולמים לו באופן חודשי (ולא פעם בשנה), תבוצע הפחתה של 1/12 מהתשלום, החל מינואר 2025.

8. עובד בהפחתה חלקית - יופחת להם 1/2 יום הבראה בלבד; הפחתה כאמור מוקנית לעובד שמשכורתו החודשית הממוצעת בחודשים אוקטובר - דצמבר 2024 אינה עולה על 6,150 שקלים חדשים, ואם הוא מועסק במשרה חלקית – היא אינה עולה על הסכום כאמור כשהוא מוכפל בחלקיות משרתו;

עובד שלא היה זכאי למשכורת בעד חודש מהחודשים האמורים, יובאו בחשבון במקום שלושת החודשים האמורים, שלושת החודשים האחרונים שקדמו לחודש ינואר 2025 שבהם היה זכאי למשכורת;

"חלקיות המשרה" לגבי עובד שמשכורתו משתלמת על בסיס שעתי תחושב כמנה המתקבלת בנוסחה שלהלן, ולא יותר מ-1. לפרטים נוספים.

דיני עבודה ליום הזיכרון ויום העצמאות 2025

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה:

על פי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963 ד' באייר, הוא יום הזיכרון ותחילתו משקיעת החמה אור ליום ד' באייר, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו. השנה, יום הזיכרון יחל ב-ג' באייר ביום רביעי, ב-30 באפריל 2025 (התאריך הוקדם על מנת שיום העצמאות לא יחול ביום שבת).

שעות העבודה ביום הזיכרון:

יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נחשב לערב חג ושעות העבודה המותרות בו, מוסדרות בהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ובצווי ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי (להלן: "צו ההרחבה") כדלקמן:

במקום עבודה שבו עובדים 8 שעות ביום, ששה ימים בשבוע, יום העבודה הוא עד 7 שעות (בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה).
במקומות עבודה, שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, יום העבודה הוא של 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או של 7 שעות, בתשלום של 8 שעות (על פי צו ההרחבה המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).
במקומות עבודה, שבהם עבדו 6 שעות בערבי חג, בתשלום של 8 שעות, ימשיכו לעבוד כך.

על אף האמור לעיל, במקום עבודה שבו חל הסכם קיבוצי כללי /מיוחד ו/או צו הרחבה או הסכם אישי או נוהג המיטיב עם העובד, יש לנהוג בהתאם להוראה המיטיבה.

יום העבודה בערב יום הזיכרון (יום ראשון, 12 במאי 2024) אינו נחשב לערב חג ומדובר ביום עבודה רגיל מבחינת שעות עבודה ובכלל.

זכאות להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון:

על פי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השכי"ג-1963, קרובי משפחה של חלל מערכות ישראל, שהם: הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות רשאים להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון ללא ניכוי משכרם (סעיף 4א. לחוק). לפיכך, רק עובד שהוא קרוב משפחה לפי המפורט לעיל, יהיה זכאי לתשלום בגין היעדרותו ביום הזיכרון. עובד שהשתתף באזכרה לחללי מערכות ישראל, והוא אינו קרוב משפחה לא יהיה זכאי לשכר בגין היעדרות זו.

יום בחירה:

למרות האמור לעיל, יש לוודא אם במקום העבודה לא חל הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה ו/או הסכם אישי או נוהג, המקנים לעובד יום בחירה במועד זה. כך למשל בהסכם הקיבוצי של לשכת המסחר יום הזיכרון נחשב ליום בחירה. המקנה לעובד זכות להיעדר יום נוסף מעבר לחופשה השנתית ומעבר לימי החג הקבועים בחוק, על חשבון המעסיק.

יום בחירה על פי חוק חופשה שנתית:

בהתאם לחוק חופשה שנתית עובד רשאי לקחת, יום אחד, על חשבון ימי חופשתו השנתית באחד מהימים המנויים בתוספת 1 לחוק, ובלבד שהודיע על כך למעסיק 30 ימים מראש. ברשימת הימים המנויים בתוספת, מצוי גם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור. יודגש, מדובר ביום חופשה על חשבון חופשתו השנתית של העובד ולא בתוספת של יום חופשה.

לסיכום, עובד שאינו קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל כהגדרת החוק, או שלא חל עליו הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה ו/או חוזה או נוהג במקום העבודה המקנים לו את הזכות להיעדר ביום הזיכרון על חשבון המעסיק, יוכל להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון מכוח חוק חופשה שנתית, על חשבון מכסת החופשה השנתית שלו, בהודעה מראש של 30 ימים למעסיק.

פתיחת עסקים ביום הזיכרון:

על פי סעיף 4 לחוק יום הזיכרון, בערב יום הזיכרון, יהיו בתי הקפה סגורים מתחילת יום הזיכרון ועד לזריחת השמש למחרתו. ביום הזיכרון נאסר על פי החוק לקיים עינוגים ציבוריים. עינוג ציבורי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 כולל: הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים.

לגבי שאר מקומות העבודה, שאינם בתי קפה ועינוג ציבורי, אין בחוק התייחסות לשעות הפתיחה והסגירה שלהם, במהלך יום הזיכרון. עניין זה מוסדר באופן מקומי של הרשות המקומית הספציפית.

עבירת קנס: יצוין כי עבירה על הוראות סעיף 4 כאמור, הינה עבירת קנס.

יום העצמאות:

זכאות לדמי חג בעצמאות:

יום העצמאות חל השנה ביום חמישי, 1 במאי 2025 ועל-פי החוק הוא יום שבתון (למעט תחבורה ציבורית ושירותים נוספים שנקבע בצו כי יפעלו כרגיל).

לגבי עובדים על בסיס יומי/שעתי צו הרחבה לקיצור שבוע העבודה, קובע שלאחר שלושה חודשים במקום העבודה ואי היעדרות מעבודה סמוך ליום החג, העובד זכאי לתשלום עבור ימי חג לרבות יום העצמאות.

עם זאת, לגבי מעסיקים בענפי יבוא יצוא מסחר ושירותים, שההסכם הקיבוצי הכללי הענפי ו/או צו ההרחבה הענפי, חל עליהם, הזכאות לדמי חגים, איננה מותנית בותק כלשהו, ולפיכך העובדים בענפים אלה, לרבות עובדים על בסיס שעתי, יהיו זכאים לדמי חגים אף אם לא מלאו 3 חודשים לעבודתם.

עבודה במהלך יום העצמאות:

על פי הנחיות משרד הכלכלה משנת 2016 עובד/ת הנאלץ לעבוד ביום העצמאות (מתחיל בשעה 20:00 בערב יום העצמאות ומסתיים בשעה 20:00 בערב למחרת) ושמקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שמפרסם משרד ראש הממשלה שיש להפעילם גם ביום העצמאות, זכאי העובד לגמול בגין עבודה ביום חג ובנוסף יום חופשה חילופי (או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון).

במקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם בחג, המעסיק/ה אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד בחג העצמאות, זאת כנקבע בפסיקת בית הדין לעבודה.

יצויין כי על פי הפסיקה אם העובד עבד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, הוא יהיה זכאי לשכר עבור אותו יום בגובה שכרו הרגיל, ובנוסף גם לגמול בעבור עבודה בחגים, בשיעור של 150% לשכרו ובסה"כ ל- 250% מהשכר.

זימון עובד לבדיקה רפואית מטעם המעסיק

בנסיבות מסויימות עומדת למעסיק זכות להעמיד עובד, שהמציא אישור מחלה מקופת חולים, לבדיקה רפואית מטעמו.

לאחרונה ניתן פס"ד בבית הדין האזורי לעבודה, במסגרתו ניתן למעסיק היתר לחייב עובדת להיבדק על ידי רופא מטעמו, על אף שהעובדת המציאה אישור רפואי מקופת חולים (סעש (ת"א) 58217-06-22‏ ‏ אלבז גלית - אורית שירותים פיננסיים בע"מ).נבהיר, כי על פי תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז- 1976, אם התעורר אצל מעסיק ספק ביחס לתעודת מחלה שהמציא עובד שלא ניתנה על ידי קופת חולים או אושרה על ידיה, רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית. כלומר על פי התקנות לעיל, מעסיק לא רשאי להעמיד עובד לבדיקה ע"י רופא מטעמו כאשר העובד ממציא אישור קופת חולים.אולם במקרה שנדון בפס"ד, למרות שהתובעת המציאה תעודות מחלה מטעם קופת חולים, ביה"ד סבר כי בנסיבות המקרה הגיעה העת להרחיב את התקנה גם למקרים בהם הומצאה תעודת מחלה על ידי קופת חולים, במקרים מיוחדים כמו במקרה הנדון.עובדות המקרה: התובעת (להלן גם: העובדת) עבדה בחברה למעלה מ-6 שנים והחלה לעבוד מביתה עקב סכסוך עם עמיתה לעבודה. בתחילת שנת 2021 התעורר חשד אצל המעסיק כי התובעת עובדת במקביל בשירותיה של "טקסית", חברה מתחרה למעסיק, חשד שהתברר בהמשך כמבוסס (פרסום חברת טקסית על ידי העובדת, הנפקת תלושי שכר לבנה הקטין שלא הועסק בטקסית, מכתב מחברת טקסית ועדותה המגמתית והמתחמקת של התובעת). עקב זאת, זומנה העובדת לשימוע משמעתי.לאחר קבלת הזימון לשימוע הודיע העובדת על מחלה והמציאה אישורי מחלה ממושכים. על אף טענתה למחלה ודחיית השימוע שוב ושוב, התברר בראיות כי התובעת יצאה מביתה למטרות שונות לרבות לפגישה עם עורך דינה והבאת תרופות לאביה.משנודע הדבר למעסיק הוא הודיע לעובדת כי היא נדרשת לעמוד לבדיקה רפואית מטעמו.התובעת לא התייצבה לבדיקה והסבירה כי לא התייצבה לרופא מטעם המעסיק מאחר שקיבלה התראה של 24 שעות בלבד.בית הדין קבע כי בנסיבות העניין בהן; התובעת הפסיקה את עבודתה מיד עם קבלת ההזמנה לשימוע, בטרם הייתה חולה, והתעורר החשד כי התובעת מביימת את מחלתה ועובדת במקביל בעסק מתחרה, מונעת מהמעסיק את זכותו לברר את טענותיו כלפיה ומכשילה את קיום הליך השימוע, ועקב כך כופה עליו הארכת חוזה העבודה, ואף מסרבת להיבדק על ידי רופא מטעם המעסיק בזמן אמת, עמדה למעסיק הזכות להעמיד את העובדת לבדיקה רפואי מטעמו אף אם העובדת המציאה אישור מחלה מקופת חולים.במסגרת נימוקיו בית הדין נתן דעתו, בין היתר, גם למצב המשפטי כיום באשר לתקנה 2 (ד) לתקנות דמי מחלה, לפיו תעודת מחלה לא כוללת את אבחון המחלה, מה שמותיר את המעסיק באפלה לעניין מהימנות אישור המחלה. במיוחד נכונים הדברים כאשר תעודת מחלה מונפקת מיד לאחר זימון העובד לשימוע והעובד עושה בה שימוש כדי לדחותו לתקופה ממושכת, ובכך כופה על המעסיק הארכת חוזה העבודה.

בנוסף, בית הדין מציין כי בשים לב שאין כיום כל קושי לקבל אישור מחלה, ללא ביקור רופא, ודי בלחיצת כפתור באמצעות אפליקציות קופות החולים כדי לקבל אישור, הרי שאין עוד מקום לאבחנה בין תעודה רפואית המונפקת על ידי קופת חולים לבין תעודה המונפקת על ידי גורם רפואי שאינו פועל במסגרת קופה כזו.בית הדין יחס משקל גם לעיתוי בו מבקש המעסיק להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו ולנסיבות הבקשה וקבע כי כאשר מעסיק מבקש להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, בזמן אמת כמו במקרה שלפנינו, בעוד העובדת טוענת למחלה מתמשכת, ובקשתו אינה נגועה בתום לב, ראוי לאפשר זאת.באשר לטענת העובדת כי לא היה סיפק בידה להבדק עקב מתן התראה קצרה, ביה"ד ציין כי מתן התראה של 24 שעות היא סבירה ביותר בנסיבות העניין, במיוחד בשים לב כי היא הוזמנה להיבדק אצל רופא בעיר מגוריה, כשהיא ממילא שוהה לטענתה בביתה.

באשר לתביעת העובדת לקבל דמי מחלה, נקבע כי מאחר שהתובעת לא נעדרה מעבודתה עקב מחלה, ועבדה במקום אחר בשכר בתקופת מחלתה, ולפיכך, היא איננה זכאית לדמי מחלה כלשהם.

נוכח כל האמור לעיל, שוכנע ביה"ד כי התובעת היא זו ש הפסיקה את עבודתה ביוזמתה מיד עם קבלת ההזמנה לשימוע, הכשילה את קיום הליך השימוע, בחרה להמציא אישורי מחלה חסרי יסוד ולעבוד במקביל בחברה מתחרה. התנהגות המלמדת כי היא סיימה את חוזה העבודה שבין הצדדים ביוזמתה, והלכה למעשה התפטרה מעבודתה.

הערה: חשוב להבהיר כי מאחר שמדובר בפסיקה של ביה"ד האזורי לעבודה , הרי שהיא איננה מחייבת אלא מנחה בלבד. אולם יתכן שיש לראות בו קריאת כיוון במיוחד נוכח מצב משפטי שונה עקב ביטול האבחנה בין אישורי מחלה לאחר ביקור רופא לבין אישורים מנהליים.

פס''ד: הכללת עמלות מכירה בחישוב שעות נוספות

בהמשך לעדכון שפרסמנו בעניין פס"ד תקדימי שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בו אושרה בקשה תובענה ייצוגית, בין היתר, בדרישה לכלול עמלות מכירה בשכר הקובע לחישוב השעות הנוספות (עתצ (ארצי) 48841-06-18‏ ‏ חיים כהן - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ), אנו מעדכנים כי לאחרונה (חודש מרץ) פורסם פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, גם הוא בתובענה ייצוגית, אשר הוגשה כנגד חברת קסטרו, שקובע כי יש לכלול עמלות מכירה הנגזרות ממכירות שביצע העובד כחלק מהשכר הקובע לחישוב גמול שעות נוספות. בהתאם לקביעה זו ביה"ד חייב את קסטרו בתשלום פיצוי לעובדים בגין אי הכללת העמלות בחישוב השכר הקובע לצורך תשלום גמול שעות הנוספות, וזאת באופן רטרואקטיבי בגין כל תקופת התביעה (ת"צ 3263-07-13 אור שחם נ' קסטרו שיווק 1985 בע"מ).

נזכיר כי בעניין איי.די.איי נקבע כי אין מקום לקבוע כלל חד-משמעי לכאן או לכאן בעניין הכללת עמלות בשכר הקובע לצורך חישוב גמול שעות נוספות, ויש לבחון בכל מקרה, לפי נסיבותיו, וה"אם מבחינה מהותית קמה זכאות לגמול שעות נוספות בגין רכיב העמלות על פי החוק. במקרה הקונקרטי של קסטרו בי הדין הגיע למסקנה שכן.

כפי שציינו בעדכון הקודם, מדובר בסוגיה בעלת חשיבות גדולה ביותר, שכן היא משפיעה באופן ישיר על גובה השכר ואופן חישובו בנוגע לאלפי עובדים בענפי המסחר (קמעונאי וסיטונאי), המכירות והשירותים, ולמעשה על כי מי שמשלם שכר על בסיס עמלות.

בפסק הדין התייחס בית הדין האזורי למספר טענות ונימוקים שהעלתה קסטרו בניסיון לשכנע את בית הדין מדוע אין להחיל במקרה זה את פסיקת איי.די.איי. נסיון שלא צלח, אך קודם שנפנה לסוגיות וניתוחן נציין כי העמלות בקסטרו שולמו בהתאם לסכומי העסקה ולא לכמות המכירות. כך שמדובר במדרג תגמולים "אשר השתנה בהתאם לגובה העסקה אשר בוצעה, כאשר ככל שסכום העסקה גבוה יותר, גובה התגמול עולה מדרג התגמולים. מוכרי קסטרו היו זכאים לעמלה כבר מהמכירה הראשונה, אך זאת בכפוף למדרג עמלות, ובגין מכירה "קטנה" – כל מכירה, לרבות הראשונה – של עד 100 ₪ אין עמלה, בעוד שבגין מכירות גבוהות יותר קיימת עמלה של החל מ-0.5 ₪ (עבור מכירה של בין 100 ל-150 ₪) ועד 12 ₪ (עבור מכירה של מעלה ל-1,000 ₪).

עמלה שאיננה משולמת מהשקל הראשון - כנימוק שלא להכליל את העמלות בשכר השעתי הקובע לחישוב גמול שעות נוספות, טענה קסטרו כי בניגוד לפסק דין אי.די.איי, במקרה שלפנינו לא מדובר בעמלות המשולמות "מהשקל הראשון", ועל כן יש להתייחס כאל מקרה שבו נקבע תנאי או יעד מכירות באופן המוציא את המקרה מאלה המצדיקים הכללת העמלות בשכר הקובע לגמול שעות נוספות.

בהקשר זה נפסק, כי נכון לפרש את כלל "השקל הראשון" כך שהוא יחול רק על מתווה עמלות שבו עובד המכירות מקבל עמלה לאחר ביצוע עבודת מכירות מאומצת או מוצלחת במיוחד, הנמשכת בדרך כלל על פני מספר ימים או שבועות. הכלל לא יחול במתווה עמלות כמו במקרה הנדון, שמשמעותו כי כמעט כל מוכר, בכמעט כל מכירה, מגיע לרף המינימלי ומקבל עמלה; בשים לב לכך שרכישת מותגי אופנה עוברת לרוב את רף מאה השקלים הר שקבלת הטענה עלולה להביא ליצירת מנגנוני תגמול מלאכותיים לצורך התחמקות מהפסיקה בעניין.

שיעור גובה העמלה ביחס לשכר הבסיס - טענה נוספת כי רוב השכר של העובדים כדוגמת התובע, מורכב משכר הבסיס השעתי ולא מרכיב עמלות המכירה ולכן אין להכלילו בחישוב. בהקשר זה נקבע כי ככל שאכן היה מוכח כי העמלות מהוות נתח לא מאד משמעותי משכר חברי הקבוצה, היה בכך, בנסיבות מסוימות, כדי להצדיק הכרה בהן כתוספת מותנית בתנאי, שאין להביאה בחשבון השכר הקובע. אולם קסטרו לא הצליחה להוכיח טענה זו.שיעור עבודה תפעולית לעומת עבודת מכירות – טענה נוספת היא כי העובדים עוסקים בפעולות שונות כאשר חלק נכבד מעבודתם כלל אינו קשור למכירות ביה"ד אישר כי על העובדים מוטלות גם עבודות נוספות, ובכלל זה קבלת ופתיחה של ארגזי סחורה, סידור המחסן והחנות במהלך המשמרת ועבודה בקופה.

בהקשר זה בית הדין קבע כי ככל שניתן היה להפריד בין זמן העבודה שלא במכירות, וזמן העבודה במכירות, למשל אם היה נטען כי חלק משמעותי מה"עבודה התפעולית" נעשה בזמן שהחנות בכלל סגורה, ייתכן שהיה בכך כדי להשפיע על מאזן השיקולים אולם במקרה הנדון הוכח שהעובדים היו זמינים והתבקשו לבצע מכירות לכל אורך המשמרת משזה מצב הדברים, אין בעובדה שקסטרו מטילה עליהם מטלות נוספות – שמן הסתם מתבצעות בעיקר בזמנים שבהם החנות ריקה או כמעט ריקה מלקוחות – כדי להשפיע על הניתוח הכללי.

טענת קיזוז שעות הפסקה מהחישוב קסטרו טענה העובדים קיבלו הפסקות אשר נעו בין 30 דקות לערך ל-45 דקות שאיננה מקוזזת משכרם של העובדים" אולם לשיטתה, יש לקזז זמן זה מגמול השעות הנוספות וגמול בימי מנוחה המגיע.ביה"ד דחה טענה זו בשל מס' טעמים; הוא לא השתכנע שההפסקות נמשכו תמיד או כמעט תמיד לפחות שלושים דקות. לא בוצע רישום של זמן ההפסקה, המשמרות לא כללו זמן הפסקה מובנה, מדובר היה בעיקר בזמני הפסקה לא מסודרים שניתנו כאשר לא היו לקוחות או היו פחות לקוחות, תוך שהעובד לא היה חופשי לעשות כרצונו אלא זמין לחזור לעבודה במקרה של צורך לשרת לקוח. נראה כי לו קסטרו היתה מסדירה את הנושאים הללו בית הדין היה נוטה לקזז את זמן ההפסקה ממניין שעות העבודה שהובאו בחשבון.

כיצד יבוצע החישוב העמלות שיכללו בגמול השעות הנוספות? בשים לב לקושי הפרקטי הכרוך בכך שהעמלות אינן ניתנות לשיוך לנקודת זמן מסוימת ביה"ד קבע כי בנסיבות העניין נכון לאמץ את החלופה שהציע השופטת דוידוב מוטולה באיי. די. איי, קרי "סכימת סך העמלות ששולמו בחודש הרלוונטי... וחלוקתו למספר שעות העבודה באותו חודש (הן שעות רגילות והן שעות נוספות). התוצאה המתקבלת תהא התוספת לערך שעת עבודה רגילה בגין העמלות ואותה יש לכפול ב-25% ו-50%.במאזן הנימוקים לבחירה באפשרות זו ציין ביה"ד כי זו הדרך הפשוטה והקלה ביותר לחישוב .

הערה: נבהיר כי מדובר בפסיקה של ביה"ד האזורי לעבודה ולכן היא איננה מהווה הלכה מחייבת אלא מנחה בלבד. אולם נוכח הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בעניין איי.דיי.איי, ניכר שמדובר במגמה ברורה לכלול עמלות מכירה בגמול שעות נוספות.

תיקון לחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) שעה)(תיקון הוראת מס' 3), התשפ"ה - 2025

ביום 2.4.25 פורסם ברשומות תיקון לחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) שעה)(תיקון הוראת מס' 3), התשפ"ה - 2025 (להלן: "התיקון לחוק").

כזכור בתאריך 1.1.18 נכנס לתוקף חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח, 2017.החוק נועד לאפשר להורה שילדו נפטר, מכל סיבה שהיא (ולא רק להורים לחיילים שנספו במערכה), ושהגיע לגיל פרישת חובה (67), לדחות את הפרישה שלו ולא לצאת לגמלאות, כאשר המעסיק מנוע מלפטרו או לחייבו לפרוש מן העבודה מחמת גיל, וזאת למשך תקופה של 4 שנים מיום הגיעו לגיל הפרישה.עוד נקבע בחוק כי הוא יחול על מעסיקים המעסיקים יותר מ- 25 עובדים ועל עובדים שהועסקו במקום העבודה שבע שנים לפחות בתכוף לפני הגיעם לגיל פרישת חובה (67).החוק נקבע כהוראת שעה לארבע שנים על מנת לאפשר לבחון את יישומו והשפעתו של החוק.בהתאם לתיקון לחוק, בוטלה הוראת השעה והחוק הפך לקבוע. כמו כן, הוותק הנדרש של 7 שנים כאמור, קוצר ל חמש שנים.

לנוסח המלא של החוק לחצו כאן

משפטי - דיני מסחר

פורסם ברשומות - איסור התניית תשלום בכרטיס חיוב בסכום מזערי

ביום 2 באפריל 2025, פורסם ברשומות תיקון לחוק הגנת הצרכן, לפיו חל איסור להגביל רכישה באשראי בסכום מינימום.המגבלה באה למנוע מצבים בהם צרכן מבקש לרכוש מוצר ששוויו שקלים אחדים, והעוסק מודיע כי רכישה עד סכום מסוים ניתן לבצע במזומן בלבד.כפי שעלה בדיוני ועדת הכלכלה, האיסור חל ברכישה פרונטלית, בה נתונה לצרכן הבחירה אם לשלם במזומן או באשראי.

לעיון במסמך ברשומות לחצו כאן